בכל יום הולדת אני שמח, אבל השמחה מתערבבת בעצב על כל הטרחה
שנעשית סביבי פתאום. אבל אולי לא בגלל זה, אלא בגלל שפתאום אני
מרגיש שוב ילד, ילד שגדל בעוד שנה, עם התמימות שאבדה בבגרות
החיצונית ובנבכי עובדות החיים, והגלגל מתגלגל רק קדימה ולא
לאחור, והילד תמיד יישאר קצת שמח, קצת עצוב.
ילד קטן בגוף שבגר, בנפש שבגרה - באמת?
ילד שלא רוצה להיפרד ממה שהיה, ממה שיש, ומפחד ממה שיהיה,
ואולי גם קצת מצפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.