כשדומים לחסה הכל טוב.
הכל חום בעצם.
כי בהופעות... כל היום בהופעות... אויש... הכל חום.
כשלא דומים לחסה בעצם, ונהיים חסה- אז אין שום משמעות לקיום.
כי כולם חסה וכולם חומים.
חוץ ממני כי אני סתם דומה לחסה.
וחומה.
וכל היום בהופעות.
ככה עידו אמר.
מה קורה כשהיום דומה לחסה?
הלילה הופך לחום כהה?
ואם אני כל היום בהופעות,
אז בלילה החום כהה... מה?
ואיפה חסה?
כי הרי כולכם חסה.
אני לא- כי אני כל היום בהופעות.
וחומה.
ככה עידו אמר.
ופנוסי, היא גם חומה.
היא גם חסה.
היא חסה באדום.
עידו לא.
עידו חסה ישועית.
שעועית.
חומה.
כמוני.
וחרגול לא דומה לחסה.
ככה עידו אמר.





חחחססססהההה.
צעקתי.
לא זוכר למה אבל צעקתי.
אולי כי קמתי עם חסה, והיא הייתה חומה.
שרופה יותר נכון.
על הגז.
וחסה על הגז זה מגעיל.
היה לה צבע חום כהה, יחסית לחום לבן שהיה לה קודם.
חחחסססססהההה.
צעקתי שוב.
רגעי משבר תקפו אותי,
זה שוב יום ראשון ואני לא בהופעות.
למה אני לא בהופעות?
למה?
למה?
למה?






אין חסות בגטו.
ככה עידו אמר.
בועז לא הסכים.
אז חרגול מת.
ואבא- אבא בגטו.
למה?
הוא מתפעל אותו ביתר יעילות.
אבא יעיל.
סורום לא.
אבא חליל.
סורום תעשה לי חציל.
חציל שדומה לחסה.
בחום.
ככה עידו אמר.
בועז לא הסכים.
אז חרגול מת.
ושרלוט?
לא יודע.
היא לא חסה.
אבל היא חומה.
אין מה לעשות.
רק הזמן יגיד את התשובות.
ככה עידו אמר.
ובועז לא הסכים.
וחרגול מת.
פנוסי רצתה תשומת לב.
אז פייפר סידרה לה לב.
מהגן.
החום.
כי הכל חום.
ועננה בהופעות.
כל היום בהופעות.
ככה עידו אמר.
ובועז לא הסכים.
אז חרגול מת.










חסה- ההסבר.

חסה נולדה באלף צ'מאות ומשו,
בערוגה בגינה.
ומאז כולם חסה.
הבעיה היא, שהכל חום.
אז גם חסה חומה.
ככה העולם מסתובב,
על צירי החום והחסה,
על ימי התום שנימולו על ידי רב מטורף
בפרץ צחוקי ילדות חומים,
ידעתי,
חסה רצחה את ארלוזרוב.
זה היה ביום חום למדיי,
עננה הייתה בהופעות,
ולא ידעה שרצחו את ארלוזרוב, ליד הבית שלה
זה היה כשישבתי עם פנוסי בכסית
וגם קינג ג'ורג' היה,
גם אלנבי היה,
גם יוחנן הסנדלר היה,
וגם כיכר רבין,
וכולם היו חסה.
חומים.
ארלוזרוב נכנס לכסית לבוש חציל רומאי,
וצעק-
"אללה איסתור איתכם! תפסיקו ללבוש חום!"
לא שמענו אותו כי היה רעש בחוץ,
ות'אמת לא היה לנו איכפת כי הוא התחיל להתנהג כמו שרלוט בזמן
האחרון,
ושרלוט לא חסה.
ואז נכנסה חסה לכסית, חמושה בפגיון חום מקש,
וצעקה:
"מיי ניים איז חסה בראון, יו קילד מיי פאזר (קורקי) פריפר טו
דייי!"
באמצע הויכוח נכנס סורום, מנסה להשתיק את כולם,
ועכשיו יש את הצנזורה של פנוסי על מה שהיה שם,
אבל אני יכול להגיד לכם- זה לא היה יפה.
ואז ...
היא חנקה את ארלוזרוב.
ידיה של חסה התמלאו בדם חום,
והיא צעקה :
"אדריאן!!!!!!!"
ומאז ארלוזרוב לא חסה.
הוא קבור לו בבית קברות חום אי שם בדרום הארץ החומה שלנו.
ויותר אנחנו לא הולכים לכסית.


ערבמה חום.
עכשיו פנוסי רוצה הבייתה.
חיוך.
נלך.
צ'אצ'או בנות.





(נכתב עם עננה אל שמר ובנוכחות פנוסי, מי שלא מבין לא צריך
להבין
אז נא לא לנסות "להבין בכוח", יש פה הרבה הווי פנימי וסליחה
לאלה
שירגישו "בחוץ")