פחוסונת ועפיצון - מחזה טרגי עם עוויתות


מערכה ראשונה

תמונה ראשונה


(עפיצון רוקד ריקוד אפילפטי ופחוסונת מנסה לצלם אותו.)
פ: עפיצון, נו, אני לא יכולה ככה לצלם, אתה עושה לי סחרחורת.
ע: פחוסונת, אני לא יכול להפסיק לזוז גם כשהמוזיקה נגמרת, משהו
בחיי חייב להשתנות,
פ: עפיצון, יש לי שאלה...
ע: מה?
פ: אתה אוהב אותי?
ע: פחוסונת, אני באמצע הריקוד, אני לא יכול להביע את רגשותיי
כיאות.
פ: ידעתי! אתה לא אוהב אותי, אתה לא רוצה אותי, אתה לא חושק
בי, אתה אפילו לא אוהב אותי יותר מגלידה!
ע: הלו ,עד כאן פחוסונת, יש גבול, אמנם אני לא יודע מה זאת
אהבה אבל יותר מגלידה אני תמיד אוהב אותך.
פ: אני לא מאמינה, לא, עפיצון, אתה מאוהב בגלידה ואל תנסה
להכחיש, ראיתי אתכם מחליפים נוזלים ברפת של מנדי.
ע: פחוסונת, אני לא יודע על מה את מדברת, בסך הכל נתתי לה קולה
והיא נתנה לי
פנטה ענבים, מה לעשות שיש לנו טעם שונה, אבל בגלל זה להאשים
אותי בבגידה?
פ: אנחנו צריכים ללכת ליעוץ זוגי, עפיצון, אנחנו צריכים טיפול,
בייחוד אתה!
ע: אני? אני? צריך טיפול?
(עפיצון מתעלף בשל דפיקת ראש מוגזמת בקיר ואז הקיר מחליט
להזדהות והבניין קורס ,פחוסונת לוקחת את עפיצון בידיה וברגע
האחרון עושה סלטה משולשת וקופצת דרך החלון.)



תמונה שניה


(פחוסונת ועפיצון נוסעים במונית שרות בצפת העתיקה בדרך לבית של
חברים משותפים)

פ: עפיצון, אנחנו מאחרים לבית של שמנמונת ועפיפון.
ע: יהיה טוף, אנחנו כבר מגיעים, הנה, אחרי הסמטה עם הברסלבים
המסוממים...
פ: אבל עפיצון, עברנו כבר שבע סמטאות כאלה,
ע: את רואה, מספר טיפולוגי, זה מביא מזל טוב, את יודעת מה, זה
גורם לי לרצות שתעשי לי שבעה ילדים.
פ: אבל עפיצון, אמרת שאתה לא רוצה ילדים.
ע: אה, נכון, טוב, אז נקנה שבעה חיידקי אנתרקס.
(זקנה נכנסת למונית, עפיצון מתעצבן)
ע: (לוחש) עכשיו היא תגיד לי להעביר לה את הכסף שקודם היא
החזיקה בכוס של השיניים התותבות,
פ: עפיצון, תפסיק עם הפרנויות שלך, שכחת צריך לכבד את הזקנים?

ע: וואלה, טוב שהזכרת לי.
זקנה: נער פסיכוטי חביב, אתה יכול להעביר קדימה את הכסף שקודם
החזקתי בכוס של השיניים התותבות בבקשה?
ע: סבתא, אני מעריך את הכנות שלך.
זקנה: ואני מעריכה את הפסיכוטיות שלך!
פ: עפיצון, אני צריכה להקיא!
ע: פחוסונת, תקיאי כשנגיע לשמנמונת ועפיפון, אני גם ככה לא
סובל אותם.
פ: אני לא יכולה...
ע: אין "לא יכולה" יש "כבלו אותי באזיקים למיטה וזה עושה לי
טוב".
זקנה: הו אני חייבת לרשום את זה, משפט כל כך נכון,
נהג: גם אני חייב לרשום את זה...
כל השאר: לאאאאאאאאאאאאא!!
המונית: אני  מתהפכת על צלע הר
נהג: הייתי צריך להשאר בחברא קדישא, לפחות שם אתה יכול להגיע
לפנסיהההה
(המכונית עפה למטה ופחוסונת ועפיצון קופצים מהחלון בדרך
ונוחתים בתוך הלול
של התינוק של שמנמונת ועפיפון)
פ: אההההה נכנס לי אקדח צעצוע לרקטום!
ע: (מנופף לשמנמונת שפוערת את פיה בפליאה לעברם)
וואטס אפ שמנמונת?



מערכה שניה

תמונה ראשונה
ע: פחוסונת, לא תאמיני,
פ: מה?
ע: זכיתי בלוטו!
פ: אתה רציני?
ע: פחוסונת, אנחנו עשירים!
פ: יש! סוף סוף נוכל לקנות בית בכפר.
ע: שום כפר, עוברים לתל אביב.
פ: לא ,מה פתאום ,זאת סתם עיר מגעילה,
(משאית עוצרת ליד פחוסונת ועפיצון)
פלוץ: חבריא, מה קורה?  (במבטא אוקספורדי כבד)
רוצים שאני אקריא לכם את תיאורית הפחיזה של  פופו שמסוסה?
(מוציא שלושים כרכים)
פ: עפיצון, איפה הכביש לתל אביב, לוקחים טרמפים!
ע: יה בייבי יה!







תמונה שניה

(פחוסונת ועפיצון בשוק, פחוסונת מרגישה חרדה מעומס האנשים )

פ: עפיצון בוא נלך מכאן זה מפחיד אותי.
ע: מה קורה לך ,אז אנשים צועקים לך באוזן עגבניה בשקל
ומנופפים בשטרות בתקווה שתרדי להם, ככה זה בעיר, יש אקשן, זה
חיים האמיתיים.
פ: אבל עפיצון, מגעיל פה, ויש עשן ומכוניות וצביקה פיק!
ע: תמיד אותו חלום, חלום בשם מרי לו...
פ: עפיצון, בוא נלך.
ע: טוב, רק נקנה זיתים.




תמונה שלישית

(פחוסונת ועפיצון נמצאים במחילה תל אביבית קלאסטרופובית,
עפיצון אוכל זיתים בתאווה ולא נותן תשומת לב לפחוסונת)



פ: עפיצון, מה, אני לא קיימת?
ע: בטח שאת קיימת אמהמהמ בטח אמ.
פ: אתה לא נותן לי צומי!
ע: אני עדיין נדהם מזה שזללת לנו את הבגטים שיכלו להספיק
לשבוע.
פ: מה זה קשור? חוץ מזה אכלתי רק חצי בגט,
ע: כן, אכלת חצי בגט ואת המוכרת בבט!
פ: אופס...
ע: חוץ מזה חירמנת את כל הכלבים בשכונה, את לא אוהבת אותי!
פ: עפיצון, קניתי לך מתנה...
ע: מה?
(פחוסונת מצביעה על עץ זיתים גמדי שהיא שתלה בסיר על אדן
החלון)
ע: פחוסונת תודה! הפכת אותי לעפיצון מאושר!
פ אתה אוהב אותי עכשיו?
ע: כן כן כן!
פ: תוכיח...
(הם עולים למיטה שנמצאת בקומה על מדף עץ מט לנפול אבל הם
מאושרים)

ע: הוווווו פחוסונת!
פ: הוווו עפיצון!
ע: חרגול?

(המסך יורד אבל הוא נשאר קצת פתוח,
חרגול יוצא אל הבמה בתחתונים)

חרגול : הלו, חברה ,ללכת הביתה, נגמרה ההצגה סוטים!
(הוא סוגר את המסך כמו וילון)


                                            ס ו ף