New Stage - Go To Main Page

גל באום
/
ושככה סערת נפשי...

"ושככה סערת נפשי, וגלי שקטו.
החושך נחלש כמעה, והגשם הפסיק.
הכאב המבלבל עוד עמד שם, מביט בי.
נראה היה כי הוא מאוכזב למדי.

כאב לו לראותני רגוע, נינוח,
קורא ליומי מחדש להאיר.
הוא אהב את הסער, את הקור,
את הרוח, את לוחשי בלילות: "איך פתאום יום סגריר?"

הוא השפיל מבטו העצוב, שעייף כבר.
כרוצה לי לומר אל תיצפה לישועה.
אך היה כבר כמו שקט מתוק ששלט שם,
שהחדיר בי תחושה עדינה של תקווה.

כשמיקד מבטו, כרוצה בי לפגוע,
כמייחל להחיות את פחדיי בלי סיבה.
מתוך ים של זריחה נפלאה היא הופיעה,
והדליקה לי אור של תקופה חדשה..."



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/5/04 11:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל באום

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה