בקונכיה עבת גב
שכוחה בצלע דרך,
פוקחת לפתע עין
פורשת אצבע ועוד אצבע
לנגוע בחום שפתיך.
לומדת לשרטט חזה וכתפיים
לשרוט ציפורניים
בשולי החשק.
לומדת לאהוב בשפתיי
להיות שולטת,
להיות נכנעת
לתחושות.
ומה שערגת לחשת באוזניי
ומה שידעת
הולכת בידיי.
ובשניים
רגל ברגל נכרכת
וידינו נכפתות
מתעשרות
ונשזר בנו
קצה עינוג של עולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.