ואתה שוכב כאן, לצידי. או שמה אני היא זאת ששוכבת לצדך. חיבוק
לא חיבוק, רגליים מלופפות יחדיו - נושמים ביחד ומרגישים איך
הכל מסביבנו מסתדר.
כשתבוא השמש, ואיתה היום החדש - שנינו נדע שהגיע הזמן להתעורר,
להיפרד אחד מהשני לטובת מותרויות והגבלויות שלא עזרו ולא יעזרו
לאף אחד.
אבל אני נשארת כאן בינתיים, מנסה לגרום לכולם להבין, שיש משהו
מעבר לכל זה...
22.10.03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.