עידו הראל / הוליווד |
ואנחנו נופלים כמגדל קלפים.
לפני מנגינת הסיום הדרמטית,
הקהל עוד לא הספיק לגמור את הפופקורן,
האויר עומד בדומיה מצדיע לרמקולים,
האולם חשוך וכולם מרוכזים.
ואנחנו מתפרקים בבום גדול,
חורבן מפואר.
ניצוצות עפים לכל הכיוונים,
ים של אפקטים מיוחדים.
ענני גז צחוק ממלאים את החלל
חונקים את מה שנשאר מאיתנו.
אנחנו מפרפרים עוד קצת,
משמיעים זעקה אילמת,
ואז חושך.
כולם מוחאים כפיים,
היה סרט טוב .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|