אתה נוסע ברכבת התחתית כל הלילה.
רוסי שיכור לידך,
ספר כבד בחיקו.
וודקה נמהלת בבשר העשן של העיר,
מחניק בתוך החימום.
זאת רכבת של 24 שעות,
היא נוסעת במעגלים מתחת לעיר מוסקבה.
זה מסחרר אותך.
הקירות הצהובים האינסופיים כמו שדות תירס
מעוורים אותך
כמו שמש קפואה
בתוך תא הנידונים למוות.
אתה נוסע,
שוב היא עולה ויורדת ואיתה קיבתך.
עוד פרבר,
עוד רובע,
במעגלים,
במעגלים,
אתה נרדם.
קופא.
מוצא את עצמך בבית חולים,
רוסיה שמנה גוהרת מעליך
רוחצת אותך בתוך גיגית קטנטנה.
אתה מרגיש את הפטמה שלה על קצה אפך,
פטמה קשה אדומה ומגורה.
פתאום אתה מרגיש שזה הסוף,
אתה נופל מהפטמה אל התהום.
|