עידו הראל / אני |
היא אמרה אני אני אני
והיתה זורקת כפכף ורוד על העוברים ושבים.
היא אמרה אני אני אני
באגוצנטריות,
בחושניות.
בפרץ פתאומי,
בצחוק חולמני.
היא הורידה את החולצה
ואמרה אני אני,
לחשתי לה אני אני.
עת השופט דפק עם הפטיש ופסק
אני אני אני,
כל אזרח במדינת ישראל
יהיה אני,
יהיה עני.
המוכרים בשוק צווחים לך
אני עגבניה בשקל
אני מלפפון
אני בטלוויזיה
אני באינטרנט
מצלמים אותי
כותבים עלי
רואים אותי
חושבים אותי
אוכלים אותי לארוחת בוקר.
היא אמרה אני ורצתה להגיד,
אוהבת אותך,
אבל הייתי מרוכז בעצמי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|