הכי אני רוצה לרבוץ איתך ביום שבת, אצלי על המיטה הגדולה,
עירומים, מסופקים, יפים נורא. שהשמש תסתנוור מאיתנו, כמה
שאנחנו יפים ככה. תשתרעי לך, ככה, על כל המיטה, ותשימי את
הראש על הבטן שלי, והשיער שלך יתפזר על כל החזה שלי
וידגדג אותי. בטלוויזיה ירוץ איזה ערוץ אידיוטי עם תוכניות
מפגרות, על המסך של המחשב בדירה הקטנה שלי, ואנחנו
נבלע כל תכנית וכל פרסומת, ונצחק עד לב שמיים ביחד,
ונשמע מוזיקה ביחד ונאכל את הפשטידה שאת אוהבת שאני
מכין לך. ויהיה נפלא.
מרבץ של יום שבת.
ולפנות ערב, השמש תתחיל לצבוע את השמיים בכתום, ונצא
למרפסת לראות את תל אביב נצבעת. את תגידי משהו
כמו: "חבל שאין לי פה כן-ציור, קנבס ומכחולים. אני רוצה לצייר
אותך" - בדיוק כשאני אגיד לעצמי בלב, "כוסומו, איפה המצלמה
כשאני צריך אותה?" בדיוק כשקרן שמש תצבע אותך בRAL 3000.