|
אני זוכר אותך ילדה
כן את היית כה אבודה
רציתי שוב להיות איתך
אבל פחדתי כל כך
תמיד רציתי להיות
זה שיגדיר לך אהבות
אני יודע זה שובר
יפה אולי זה יגמר
איך הפעם זה שבר
כשראיתי אותך עם זר
את לא יודעת זה כואב איך
ששברת לי את הלב
בטלפון ביקשת סליחה
עושה עצמך אישה בוכה
התחלתי שוב להישבר
לא מאמין שלא חוזר
יושב לבד ולך כותב
בכעסים לא מתחשב
כל כך כואב לי בלילות
כששוב עולים הזכרונות
אני חושב זה לא נגמר
ומחכה כבר למחר
אולי זה יום חדש מגיע
אך שום דבר כבר לא מרגיע
אני אוהב אותך
אני אוהב אותך כל כך
אישה בוכה אהההה |
|
|
אם היו מפרסמים
כבר את הסיפורים
שלי, הייתי סופר
עשיר ונערץ ולא
הייתי צריך
לשלוח סיפורים
ל"יצירתי".
שמואל
איציקוביץ',
סופר מתוסכל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.