|
יד מלטפת את עורך הזוהר
מפזזת דרכה אל פיתול מערה
את חשקייך לופתת גניחה לטהר
דממה יש מעין לאותה נערה
משלכת כיסוי מחשבותייך בבגדייך
הנושרים לאור תשוקת הירח
הסוער במשעול דדי סודותייך
ותאווה לפנייך על פנייך פותח
מגיעה אל האושר בטל הורדים
שנוטפים חמימות בין עלי הכותרת
ויד מלטפת את הנעור בהדים
להנץ בך שנית פריחה לתפארת... |
|
|
לתקוע נוצות
בתחת לא עושה
אותך תרנגולת.
בשם האיש ששבר
לי את היד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.