כמו תיקטן רוחי אפיים
ותניב הדאגה
שק של עצב או ערגה
סערה בחוץ שוכנת
עוד מעט ובי קיימת
מטלטלת עצמותיי
שורש קרח, זרע אש
לא יקחו שימחת חיי
בשירה נפשי דומעת,
בשירה אל אלוהיי
כאן בנפש הרוגעת,
בתוך כוס צמאה לדעת
אי של שקט יש עכשיו
בליבו מאיר כוכב
ויניבו הגשמים
עוד פרחים ועוד ימים
דרך ארץ, אבנים
ושמיים אפורים
סערה בכוס של מיים
לא שקטה רוחי עדיין
לב זכוכית ובו אוחזת
יד רכה ומנחמת
וירווה את צימאונה
טל בהיר של נשמה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|