דידי בר / דמעות מזכוכית |
רק מן צחוק כזה מבודד
וכשאני מדברת, זה לא מהלב,
רק מילים שאני זורקת לחלל החדר
מילים ריקות כמוני
וכשאני נושמת, זה לא אוויר אמיתי
רק חמצן מיוחד שסיננתי אל תוך בועתי,
שמגנה עליי מכל רע
וכשאני בוכה, זה מזויף,
רק דמעות מזכוכית מיוחדת
שברגע שנוגעים בהן, מתנפצות
וככה אני,
לא באמת אני.
קיימת לא קיימת,
חיה לא חיה,
בניתי את עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|