עינייך חרושות
כשדה מוקשים,
פסעתי אל תוכן בלא משים
כעת שוב לא אוכל לסגת.
עת אדמתך עוד משכרת בחושי
פלטו שפתי רזי גדודי,
ברהב לשונך
הסרת השכפ"צ שלגופי,
אף את קסדתי שכחתי
בשיפולי חולות
בסערת רוחות.
עומדת
כמוכת ירח
הפקרתי שער מבצרי.
עכשיו זה גשם זלעפות
חובט בי
ביום יוקד שרבי.
היתכן? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.