כשגופי יהיה כל כולו קר
מדיף אותו ריח עובש מוכר
של גוויה חיוורת, חסרת רוח
גוש בשר מוטל על שלחן הניתוח
יעטה הפתולוג את חלוקו המוכתם
-מצבה צבעונית של המת שנדם
תער חד להב
ייטול אז ליד
כקצב מנוסה ובקי
יבתר מיד את עורי
יעקור את מעיי
ישלוף את קרביי
כמו ילדון סקרן
כמו כלב שוטה
הוא יחפור ויחפור
שכבה אחר שכבה
ישיל מעלי
הכבד, הכליות, הטחול
כשוחט רעבתן
הוא ינבור וינבור
יטפס בארובות העין
יחליק בתעלות השמע
פולש ומתפלש
מבחוץ מבפנים
בודק ומושך
מסובב ומשסע
בכל סיב בכל נים
את חוליות גבי יערום
אחת לאחת למגדל
אברים, עצמות
עצבים, רקמות
עורקיקים וורידים
תאים על תאים
דבר לא יותיר
את בלוטות הדם והיזע
יסחוט למבחנות שקופות
וגופי רק חלל זב הפצע
והפתולוג בשלו
דבר לא משאיר
על פינה לא פוסח
את קפלי המוח
יגהץ למשעי
את סתרי המבושים
תשזפנה עיניו
כל כולי זגוגית
חלון ראווה לפניו
אך כל כמה שלא יבקש
כל כמה שלא ירצה
לעולם לעולם
לא יקרב
אל אשר הבנת את
כבר במבט
חטוף
אחד. |
