הוא ישב שם שנים. או לפחות, ישב שם שברי זמן שהיו די ארוכים
כדי לשמוע תקתוק של שעון, הדימויים לא הפסיקו לעבור בתוך הראש,
עובדות שעות נוספות, מתעוותות לכדי אמרות שפר חסרות הגיון כמו
"יש לנו ארץ נהדרת, אבל רק בזמן דרבי".

הזמזום הבלתי פוסק לא נתן לו להתרכז.

O who rides by night thro' the woodland so wild?
It is the fond father embracing his child;
And close the boy nestles within his loved arm,
To hold himself fast, and to keep himself warm

טרמינל "נווה הרדוף" היה מלא יחסית לתקופה הזו של השנה, אנשים
לא נוהגים לטייל באזור צפוף הצימרים ודל האוכלוסייה הזה בחודשי
החום הבלתי מתפשרים, אבל מסתבר שכמו שטוענים בכל העיתונים, "זו
התקופה הטובה ביותר שידענו זה שנים", האנשים קוראים ומאמינים,
יוצרים מציאות של שמחה.
מתנערים בהנאה מהבלי הצער שאפפו אותם זמן כה רב, ולא סופרים
שום דבר בדרך, לא את הטעויות, לא את הקלוריות וגם לא את המחיר
(כמובן ספירה היא לא בדיוק הפעולה המדויקת ביותר למדד מחיר, עם
זאת, שיטה זו היא מוצלחת ממש כמו כל אחת אחרת).

מנהל הטרמינל נאנח והתיישב על כסא הפלסטיק הפונקציונלי מדגם
"רקפת", דגם המנהלים כמובן. מהחלון הגדול ניבט אליו האולם
התחתון הומה הנוסעים, והעובדים. אנחה עייפה.  חליפת פוליאסטר
חדשה מאיימת ליצור מצוקה חדשה בכל רגע, ויש לו בעיות חמורות
בהרבה.

ענת נשמה את האוויר המסונטז, "אין כמו אויר מסונן כדי להכניס
בן אדם לאווירה אחרת". היא קראה את זה איפה שהוא? תהתה, בכל
מקרה, חציית היכל הדיוטי פרי היה פשוט יחסית, ענת הידסה
בעדינות מסביב לנחילי האנשים שגדשו כל פינת ממכר לטובלרון
וסיגריות, וחייכה את החיוך הקטן שלה. זה שידעה שהוא תמיד משדר
את המסר הנכון, עשרים מטר מאחוריה התנשפו ההורים המאושרים, על
ההזדמנות הנדירה, לצאת עם בת הזקונים לטיול, לא הייתה להם
החינניות, אבל הם שמרו על קצב יציב.

"O father, see yonder! see yonder!" he says;
"My boy, upon what dost thou fearfully gaze?"
"O, 'tis the Erl-King with his crown and his shroud."
"No, my son, it is but a dark wreath of the cloud."
.

הוא ידע שהיום הכל נגמר, בצורה בהירה וקולחת, כמו בשידור חוזר
שרק במאי שאפתן שמקפיד על כל זווית צילום ראה את הבשורה
מתגלגלת כלפיו, ואז - פגיעה.
נזכר פתאום בהגדרה של המורה השבע לפיזיקה למתקף (IMPULSE במבטא
חביב להדגיש): "המתקף הוא פעולה המפעילה כוח על גוף מסוים בפרק
זמן נתון, מלווה במומנטום  שתלוי בקשר ישיר לעוצמת המתקף,
מומנטום. זה מה שהוא רואה עכשיו, זה מה שהוא עושה עכשיו, זה מה
שהוא. ומשהו חייב להשתנות, ברגע זה, למצער, ישנה ברירה אחת.
המומנטום אמר את שלו, ולאורן אין ברירה אלא להמשיך בתנע שכפו
עליו האירועים.