הרעש בחוץ חזק דיו לגבור על הרעש בפנים,
 כמו שני נהרות גועשים
 הם מתמזגים לאחד
 פועם
 זורם
 בכל נימי גופי.

 עיני דומעות, אבל הפעם זה רק העשן...
 אני רואה ולא נראית,
 אל תשאלו אותי איך!

 ואני חלק מהקול הצועק,
 תו בתוך שאגה, שלא נשמע בנפרד,
 כי אם היו שומעים, לא הייתי צועקת.

 בחושך הזה גופי חופשי ממני,
 ואני רוקדת עכשיו, כי האור משתק.
 תשלחו לעברי מבטים רעבים דרך מסך העשן -
 מסרגות דקיקות שמדגדגות כל קימור בגופי
 לבחון כל פיתול ועיוות... לא אכפת!!!
 אתם כאן בשבילי,
 ואני לא בשבילכם
 אז תנעצו בי עוד מסרגה -
 אני לא אדמם,
 הלילה אני ח-ו-פ-ש-י-ה!