עומדים על גג מועדון התיאטרון,
מחכים לבאות.
סופרים סוסים לבנים ברקיע,
מחפשים קהל שאוהב להריע.
שורקים למחזאי מופת -
פסק זמן.
מתאספים בחצי גורן,
פותחים שולחן.
מביאים סיר גדול עם מרק, אלא מה.
קוראים משהו קלאסי עם רגש אשמה.
מביאים פיתות, משרטטים תוכניות.
בואו בהמוניכם. פונדק הרוחות.
העצים מסביב מתנוענעים באקסטזה,
מכוניות צופרות מכאן עד עזה.
אבל מכונת הזמן לא פועלת עד הסוף,
ככלות הכל,
אנחנו בני חלוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.