למרות הכל אני מוכן לנסות,
לחזור יחד וחוטים חדשים לטוות.
במחי יד למחוק את העבר,
ולהפליג קדימה לעבר עתיד מאושר.

תמיד אמרו לי שאני תמים,
אחד כזה שמאמין בסופים טובים.
ממאן להאמין שהסוף שלנו לא לקוח מתוך אגדה,
אלא לקוח מתוך טרגדיה גדולה.

התחלנו בסערה שסחפה אותי מעל רגלי,
הרגשתי דברים שפיללתי להם כל חיי.
כשהייתי איתך הרגשתי שיש לי כנפיים,
באמצעותן המראתי ורציתי לקחת אותך איתי לשמיים.

אבל את סירבת להצטרף אלי לטיסה,
משום שאת גובה פני המים את מעדיפה.
לא נסחפת איתי לאווירה,
ובמעשייך קרקעת אותי לאדמה.

הרגשתי אותך מהדקת את החבל סביב צוארי,
כ"כ חזק משכת עד שהפרת את שיווי משקלי.
וכדי לא לאבד את עצמי,
השתמשתי בכוחו של זעם סילוני.
התרתי את הקשר ואת העול השלכתי מעלי,
ובכך חשבתי שאוכל להמשיך בחיי...

לאן שלא הולך נושא אותך במחשבותי ובלבי,
משום שכ"כ עמוק נצרבת בנשמתי.
להוציאי אותך משם זו משימה בלתי אפשרית,
ולכן אני מתהלך כאדם ללא תכלית.

מנסה לחשוב על דרכים שונות,
כדי לגרום לך שוב את שנינו לנסות.
אך יודע שמדובר במערכה אבודה,
ובגלל זה הנשמה שלי בוכה.