קרמן טירו / למותה של אישה זקנה |
מוות מרוחק נישא ברוח
איך פלש הנה, למקדש החיים?
מוות חשוך, אפוף מסתורין
בנאלי - מיטת חולים, מחוסרת הכרה
אך לא ידוע...
באיזה תהום אנושית לחפש אותך?
מי ישיר לך שיר ערש אחרון?
מזמן נבלה האהבה במדבר ליבך
יבשה החמלה בנפשך הצחיחה
זיקנה לא נאתה לך
ריקנות השארת בצאתך לשלום
כמעט הקלה...
ורוחך מתה כבר מזמן,
לא אתאבל למענך -
הרי מעולם לא הכרתיך בעודך בחיים
ורק דוקרים הרחמים בליבי
הייתה שם בדידות,
הייתה שם שתיקה עמוקה,
לא שרו לך, לא בכו לך,
והדרך הייתה אפופת אפר.
(12.04.2004)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|