אתה אדם נדיר
ואני כמעט שאיני רואה
ציפורים מזנך בעונה זו

מרגיש חופשי
להעלות על דעתך כל דבר
בעוד אני כבולה למוסכמות עצמי

מתנער.

מנער, מנער את נוצותיך הכסופות לאחר האמבט
ומשרה עלי רוח נקיון ורעננות
ושורה בי כנות
ורצון
לאהוב את הסובבים אותי.

מרחק וקירבה, אני מדלגת עד אליך ובחזרה
מוצאת בית ושוב מתחרטת
מבטך מגמד אותי עוד לפני שאני מתרחקת

ועייפה עלי הסחרחרת הזו
ונראה שבקרוב אגוז
למקום שקט יותר
אליו לא מגיעות ציפורים שכמותך
שיעוטו עלי

להעירני.