קם לעוד יום ולעוד שבוע
ולא יודע למה ומדוע
מדוע אלוהים השארתני בחיים
מדוע איני בין המתים
הלב שהיה מלא בשמחת חיים
נמצא גוסס שוכב בבית חולים
עיניי כבר זמן רב אדומות
ומהן כך זולגות הדמעות
הפה רוצה לצעוק ולצרוח
ורגלי רק רוצות לברוח
להיות רחוק מן הכאב
אשר גורם צער רב ללב
אשר עשני כמו משוגע
אשר גרם לי רק רע
להיות בתוך חדרי סגור
וגופי כרסיסים שבור
רוחי כך פתאום שבקה
ונשמתי איתה ריקה
הולך כך סתם ברחובות
ולא יודע מה לעשות
רק דבר אחד אבקש
רק אותה אני מחפש
שאראה אותה שוב
שתוציאני מחדרי העצוב
אותה אחת היפה
את אותה האהבה
אשר מפריחה את השושנים
אשר ממלאת לבבות האוהבים
אשר גורמת לצמח לפרוח
ואת הצער והמכאוב לשכוח
שאמצאנה אותה איתי שוב
שתרפא את ליבי הכאוב
ותמלא את נשמתי
ותפריח את נשמתי
ושוב אתחיל מחדש לחיות
וכתומר האהוב להיות.