|
ים של קרח נושא עימו
הבטחה של פריחה.
ממרום העץ הערום
את עומדת ומסתכלת
לאין סוף.
לצידי עיר מתועשת
מייצרת עיגולי עשן.
את שימלתה אני לובשת
בגוונים של אפור אדמדם.
עיניים כחולות בך מתבוננות
מספרות באהבה את דמותך
ואת בתוך עצמך נימצאת
ומכלה באש שבך ספרים
אין ספור.
למולי ספינה מתקרבת
מציירת עיגולי חמצן
את כובעה אני חובשת
בגוונים של ירוק עד. |
|
|
אם ירושלים היא
ונציה של ה',
אז בת ים
היא...?
חובבת מושבעת של
יודה עמיחי
שפשוט לא מבינה
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.