|
משנוקדה אהבתנו שוב לא יכולתי לברוח
אל הריק המצפה
וידיו פרושות.
ומה היה לה לאותה שפה
לאהבה
שהבטיחה
"ודייק"
לשארית חיינו - יחד.
לאן נעלם לו הניקוד?
בלילות אחרי שהלכת וחזרת ופרשת
בחושך
החלקתי ידיים מודאגות
מתחקה אחר שרידי ניקוד
מן השנה ההיא. |
|
|
רק רציתי לומר
ש...רגע...אני
חושב ש...אה
- שכחתי.
- לידיעת
הגולשים: בבית
אבות 'התקוה'
הוסיפו חיבר
לאינטרנט! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.