|
משנוקדה אהבתנו שוב לא יכולתי לברוח
אל הריק המצפה
וידיו פרושות.
ומה היה לה לאותה שפה
לאהבה
שהבטיחה
"ודייק"
לשארית חיינו - יחד.
לאן נעלם לו הניקוד?
בלילות אחרי שהלכת וחזרת ופרשת
בחושך
החלקתי ידיים מודאגות
מתחקה אחר שרידי ניקוד
מן השנה ההיא. |
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.