פיית הביסקוויטים / נוכחותך |
והיא ממאנת לעזוב.
קודרת, חודרת
ולי לנשום - לא נותנת.
בין ורידי, בין ימי
בין שפתי ובין רגלי
קיימת היא,
ומוחשית עד בלי די.
הימים עברו, שטו ונסו
מפנינו.
געגועי אליך כה רבים
אך כך או כך
לא נענים.
הכאב עוד טרי
כמו הוקפא
וממאן להשתנות, להישכח
ולהיווכח
למציאות.
והצער, והנוכחות
נותרו כאן
בין ימי, בין ידי
ובין -
שירי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|