18.02.02 שישי שעה 13.40

הלכתי לישון בערך בשעה 10.00.
הקשבתי לרדיו.
בערך ב-11, אני שומעת מישהו מנסה לפתוח את הדלת. היא לא נעולה,
אבל הבריח למעלה סגור.
ואני רואה את אבא מנסה להיכנס. ולא מצליח. אני שומעת אותו
אומר: "הו הא..."
והוא מנסה, ובסוף מתייאש והולך. אני רואה אותו.
אני קוראת בקול רם, "רגע... רגע... רגע..."
בקושי אני שומעת את עצמי, מתוך השמיכה הקלה.
אני רוצה לקום, לפתוח לו את הדלת, והרגל מסתבכת לי בשמיכה
הגלולה לי סביב הרגל.
אני ממשיכה לצעוק, "רגע..." ועדיין קולי נשמע חלש. לא מצליחה
לקום.
ואני רואה את אבא מעבר לדלת, הולך.
בסוף הצלחתי לקום, מיהרתי לדלת, פתחתי את הבריח הזה למעלה,
קודם הצצתי בעינית, ראיתי צל  יורד.
פתחתי את הדלת, אני קוראת "אבא..."

ורק השכנה הרוסייה מעלי, יורדת.
אומרת לי שלום.