כאנון אול / עצוב בשלהי הקיץ |
נקישה בחלון נשמעת כהד מתקופת העותמאנים.
וכי מדוע תרדוף אותי, לצן בן עוולה?
הנני, מי אני - מרכיב נורות ניאון, בן שושלת שתיינים,
על פסגות נישאות מכל, חבצתי את חמאת נשמתי.
הרוח נושאת איתה ריח שאינו שייך לי,
אפור וחום מסתחררים ומתערבלים.
וכשהרוח חזקה, אני אוכל נמלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|