בעינייך יש שקט מסויים
אבל את יודעת, הכל יחסי בסופו של דבר
את צוחקת את צחוקך שכה הערצתיו פעם
אותו צחוק שמסתתר מאחוריו כעת מבט שכולו אכזבה
את מתנדנדת לך על נדנדת יהלומים
שטה בים שעשוי כולו מפנינים
אני שם אך את אינך רואה אותי
מלטפת בסתר תלתל סורר שגלש על כתפך השמאלית
כנראה שזה אף פעם לא היה באמת המקום שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.