"
דבורה  נצמדת לאשכול הסמוך לחלון המרפסת, גווה פונה לאדמה. דבור חולף מאחוריה,

הצמרת נעה ברוח פתאומית. הדבורה נסה. תנועת העלים  יוצרת גוונים שאת שמותיהם
איני יודעת, כפיסות זכוכית ירוקות  בקלידוסקופ."



"לאחרונה, גופי מתגעגע לצייר.
אני חשה בתנועות היד האוחזת במכחול ,האוסף לתוכו צבע  ובתנועה הולמת,
נוגע בבד המתוח. אני שומעת את רעש הצבע המתחכך בבד, אני רואה את הכתמים.

השמש נוטה מערבה, העץ נשטף זיגוג זהוב. ציפור מתיישבת על קצה ענף מולי, נעה
ברוח.
אני קצת רואה, קצת מנחשת. עלי להחליף משקפיים, להיטיב לראות.  
עולה בדעתי שלכתוב סיפור זה כמו לצייר בהרבה נגיעות שקולות . "


מתוך הסיפור "שעת חסד" שכתבתי כאשר ישבתי בחדר שצילמתי והתבוננתי בעץ המצולם
בתמונה