היא לקחה עוד לגימה מעשן הסיגריה הסמיך, שמילא את ראותיה
והשתחרר לחלל החדר החשוך. היא העבירה את ידה על המקום על מיטתה
שעד לפני כחצי שעה היה מלא במאה אחוזים של הגבריות הכי מבוקשת
בעיר. ועכשיו, היא לבד, רק כי התעקשה שצריכה לקום מוקדם בבוקר.
למרות שזה בכלל לא נכון, וזה אחד מהתירוצים הכי ישנים שכתובים
ב"ספר".
היא מעכה את הסיגריה בעצבנות עמוק לתוך המאפרה שקיבלה מארוסה
לשעבר באותו חג מולד, שנה לאחר שנפרדו. צריך לשמור על יחסים
טובים עם האקסים, רק בשביל לא להפוך לנתון סטטיסטי מאיזה סקר
מטומטם שקובע שזוגות שנפרדים נשארים אויבים לנצח, לא?
אז למה, אם כן, היא גירשה אותו? האם היא נהפכה לאחת מאלה
שמקיימים יחסי מין בלי רגש? האם הגברים המנצלים התחלפו בנשים
מיניות וחזקות שמנצלות גברים תמימים כל לילה, ואחרי שביצעו בהם
את זממן, שולחות אותם לביתם, אפוסי כוחות, כשהם עוד מבולבלים
מהאורגזמה שהרגע הייתה להם?
האם המין הנשי כל כך התפתח בשנים האחרונות שלא רק שהן יכולות
להיות הסבל בנמל הקרוב, הן גם לא צריכות את הגברים ואת מערכות
היחסים שנלוות אליהם? אם כן, אז למה לא להסתפק בויברטור מקפץ
על בטריות, שיכול לעשות לה את הלילה, הבוקר, או אפילו את הפסקת
הצהריים במשרד? ואיזו מערכת יחסים נפלאה אפשר לפתח עם חתיכת
פלסטיק מסתובבת - ממש מתאים לה, אם כן.
אבל, מצד שני, לא יהיו ליטופים של הלפני, הנגיחות והאנחות
באמצע והעזיבה המוכרת בסוף, שמלווה בהבטחת "אני אתקשר".
אז אולי הנשים לא נהפכו להיות שטחיות וביצ'יות כמו שחשבה. פשוט
הגברים נותנים לנצל את עצמם, למרות שממש לא בא להם לקום מהמיטה
ולזחול לחפש את הבגדים על הריצפה, אחרי שכרגע פלטו את תכולתם
על הסדינים החדשים שקנתה.
אם באמת היה אכפת לה ממנו, לא רק שהיא לא הייתה מגרשת אותו,
אלא הייתה מתחננת שיישאר לכל הלילה. למה? בשביל לדעת שיש לה
אותו והוא שלה, גם אם זה רק להלילה. וגם בגלל שאין דבר רע
בלישון מחובקת עם הגבר שאת חושקת ב, שבתחילת הלילה מימש את
הפנטזיה המינית שעליה חשבת כל הערב בבאר.
אז מה היא עושה עכשיו? בולעת כדור בתקווה להירדם יותר מהר, ולא
להתעורר לעולם (במקרה הטוב).
טוב, לא נורא, מחר יום חדש, עוד קניות, בערב יציאה לאיזה
מועדון יוקרתי, לעשות עיניים לחתיך התורן, להביא אותו הביתה,
סקס פרוע, ואולי, רק אולי, היא תיתן לו להישאר, אם היא לא
תצטרך לקום מוקדם בבוקר. |
