לא אוכל להצטער
על מה שלא אוכל להבטיח
שלא אעשה יותר.
לא לעצבן,
ולא לדבר בקול רם.
לפעמים לצעוק,
וכש"צריך" לשתוק.
לא אוכל לראות אותך שוב מתעצבנת
ומפנה לי את הגב,
בלי לראות אותך חוזרת ואומרת
שאת אוהבת עכשיו.

לא אוכל להתמודד לבד
עם כל מה שאבד,
כאשר ברגע אחד הכל נראה גמור
וברגע אחר שום דבר לא ברור.
לא אוכל להמשיך בלי ההפרעות שלך,
בלי השטויות שלך,
בלי האצבעות שלך, שכל מגע אחד שלהן
עושה את היום יותר מעניין.

לא אוכל להבטיח לך עתיד טוב יותר.
כי לא אוכל להוכיח לך שהמחר יהיה אחר.
לפעמים אתה צריך לאבד דבר כדי להבין מה איבדת.
אני לא אוכל, לא יכול לאבד אותך בדרך אל ההבנה.
                   
14.11.2000