אומרים שהכאב יהיה פחות כואב,
אומרים שתמיד תישארי אצלנו בלב,
אומרים שנזכור ולא נשכח,
אבל אומרים שהלב איתך ברח.

אומרים שעכשיו אולי יותר טוב לך,
אומרים שאת מטיילת בהרבה מקומות,
אומרים שאת לא כבולה כמונו, אלא נעה בקלות,
ואומרים שאת שומרת עלינו, כדי שגם אנחנו לא נמות.

אומרים כל-כך הרבה דברים,
מספרים כל-כך הרבה סיפורים,
ואומרים את השם שלך, ו"בום" נחנקים.

אולי יותר קל לי להאמין שנסעת ושאין לך ממש איך להתקשר,
ואולי אפילו טוב לך ומצאת איזה חבר,
ובטח עכשיו הוא מבין אותך הרבה יותר מאיתנו,
כי עכשיו הכל שונה, את כבר לא כמו כולנו.

מקווה שאת שמחה איפה שלא תהיי,
מקווה שאת עדיין צוחקת כמו תמיד,
ואפילו מקווה, שיום אחד תחזרי.

                               ד.ז. 27.4