[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל חיי חלמתי על מוות נכון
מוות הירואי, מותו של גיבור:
במבצע סוער של כוחות הבטחון,
או שהייתי מתפשר גם על פיגוע טרור.

חלפו השנים, לא הותירו בי פגע
ידעתי קרבות רבים וטובים
אך בכל קרב שכזה הגיע הרגע
בו כולם, חוץ ממני, נפלו כמו זבובים.

הייתי חוזר בשוך הבהלה
לחדרי הקטן ביישוב השקט
ובראשי ההולם מנקרת השאלה -
"מדוע רק הם, ואני - אף פעם לא מת?"

בקורס הקצינים, בתאונת אימונים,
הלכה לי חצי מחלקה בחברון
וחבריי המתים לא ידעו שהייתי
מוכן להחליף איתם "ארון" בארון.

גם אלוף הפיקוד (שהעניק לי דרגה)
היה מתמלא פליאה ואימה
לו ידע שבמקום קפה ועוגה
ינעם לי טעמם של רגבי-אדמה.

מה כבר ביקשתי, למות במהרה?
הרי בארץ הזו זה פשוט!
יעניקו לי בטקס את עיטור הגבורה
והוא יהיה לאמי בבית קישוט.

אל מול מתים צעירים גרוני מתכווץ
ותחושת החמצה מחלחלת -
הכיצד לא השכלתי להצטרף במועד
לשורותיו של מצעד האיוולת?

וממרומי דרגתי וגילי אז הבנתי
את מה שכולם כבר שנים לי אומרים -
אם אינך יכול למות באופן רומנטי
תהיה בן-אדם, ותן צ'אנס לאחרים!

בתמונות הקורבנות מדפדף לי בערב
במסתרי המשרד, כשדלתי נעולה.
על כתפי לא פלאפל, כעת גם לא חרב.
קשה להיות ראש ממשלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בלופ
בלופ
בלופ
בלופ
בלופ

אז מאיפה בעצם
שותה הדג?
דגן?


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/5/04 18:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה-נינה אסטרייכר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה