היה שקט בבית של מוות עוזרו הנאמן פייד הלך כבר לישון והוא
כמובן נשאר ער הרי מוות לא יכול ללכת לישון לפחות לא מאז שהוא
חתם עם היקום חוזה עבודה לתפקיד מלאך המוות הוא דיי התגעגע
לשינה ארוכה ונעימה הוא גם התגעגע לחלומות שפעם רצו בראשו עוד
כשהוא ענה לשם וינסט כלומר כשהוא הייה אנושי לפני שהוא החליף
את המוות הקודם הוא תמיד התנחם בעובדה שאותו לפחות לא דפק
היקום כמו שהוא דפק את אלוהים או את השטן עובדה זאת תמיד שמה
לו חיוך רחב על הפנים.

מוות לא הרגיש בנוח באותו לילה הוא כל הזמן הרגיש הרגשה שהוא
כבר חווה ממזמן אבל הוא לא הצליח לגלות איזה הרגשה הוא מרגיש
מוות החליט לעלות לספריה שנמצאת בקומה למעלה בין המטבח לחדר
השינה שלו הוא התחיל ללכת בצעדים שקטים לכיוון הספריה כאשר
מוות חלף על פני המטבח הוא קלט משהו מענין שלמרות כל השנים
שהוא גר בבית הזה הוא אף פעם לא ביקר בקומה הזאת הרי מי שמע על
מוות שהוא שף של נשמות מישהו רוצה נשמת מתבאד ברוטב של נשמה
טובה לצד כוס יין חצי יבש של נשמה שטבעה או מי שמע על מוות
שישן זה יכל לסבך אותו עם היקום וכמובן מי שמע על מוות שקורא
הוא התחיל לצחוק מקו המחשבה שלו שנשבר כאשר הוא נתקע בדלת
הספריה.

מוות עדין היה בהלם מהמכה הרי כלו עצמות ממש כמו שאמא הייתה
אומרת הוא מתח את העצמות שלו והביט ישר ומולו עמדה דלת ברזל
ענקית בצבע ערד מעורבב עם אפור כהה באמצע הדלת הייתה ידית
שחורה ולצידה היה שלט שרשום עליו דחוף למרות ניסיונותיו הרבים
מוות לא הצליח לקרוא את השלט כמו כל ניסיון קריאה אחר אשר בוצע
על ידי מוות לאחר מספר שניות של כאב ראש מוות החליט להושיט יד
לעבר הדלת ולמשוך אותה הוא ניסה וניסה וניסה עד שנגמר לו האויר
הוא נח לרגע פתאום מוות הרגיש משהו על הכתף שלו הוא נבל וקפץ
קדימה דרך דלת הספריה והתגלגל במדרגות הספריה עד שנתקע בארון
מלא ספרים שנפלו עליו.

מוות ניסה לצאת החוצה מערימת הספרים הוא נאבק בספר אחר ספר
לבסןף הוא הרגיש יד התופסת את שלו ומושכת "אתה בסדר אדוני"
מוות זיהה ישר את הקול זה היה פייד "מצטער על זה אדוני" אמר
פייד "זה בסדר" אמר מוות בזמן שהוא חוצה את הספריה מחפש משהו
שאולי יכול לעזור לו לדעת מה קורה מוות לא שם לב שעוד שניה
יגמר לו החלל של הספריה הוא נתקע בעוד מדף נפל לו ספר על הראש
מוות הרים בעדינות את הספר וביקש מפייד שיקרא אותו פייד התחיל
לקרוא "כאשר כאבים למוות יש זה אומר שהחוזה מתחדש וזה בטוח
כואב הוא עוד יחזור אבל לזה יש עוד זמן כי עם מוות הייה ממש
חכם הוא לא הייה נדפק על ידי היקום באותו זמן" מה אתה חושב שזה
אומר שאל פייד אני לא יודע ענה מוות כשעל פניו הייה מבט מוטרד
תמשיך להקריא הוא ביקש פייד מתח את צוארו ובא להתחיל אך פתאום
הופיע הבזק סגול והספר נעלם מוות התחיל לחשוש אבל לפני שהצליח
לזוז מוות נפל על הרצפה הבום נשמע בכל חללי הספריה פייד שהיא
בעבר אביר אמיץ מסקוטלנד הרים את מוות ורץ לכיון הסלון.

בינתים במקום שאתם מכירים ככדור הארץ בבית היושב בכפר קטן בקצה
אנגליה גברת ומר קלוץ ישבו בביתם עם זוג חברים שלהם אשר הגיעו
לראות את גב קלוץ אשר היתה כבר בחודש התשיעי וציפתה לתינוק בכל
רגע גברת קלוץ ישבה וחשבה על שם לתינוק תקראי לה מירי עם זה
יהייה בת אמר מר קלוץ על שם אמה שלך שנפטרה אני לא חושבת שזה
יתאים אמרה גב קלוץ אני חושבת שזה יהייה בן ונקראאאאא כאב
הצירים הפסיקו את הדיבור השותף של גברת קלוץ ירד לי המים היא
צעקה מאותו רגע הבית השקט והנחמד של משפחת קלוץ הפך לשדה קרב.

פייד השכיב את מוות על הספה שנמצאת בקצה החדר שם גם פייד מצא
לראשונה את מוות כאשר הוא רק נכנס לתפקיד מוות ניסה להבין מה
קורה פייד ניסה להרגיע את מוות בזמן שמוות מנסה לדבר אבל הוא
לא הצליח לאט לאט מוות נרדם הוא לא רצה הוא אהב את התפקיד שלו
הוא רצה להישאר בשארית כוחו הוא אמר בקול חלש ומפוחד הייה כיף
לעבוד איתך פייד באלף שנים האחרונות מוות התעלף על הספה פייד
החזיק חזק את היד של מוות הוא אהב אותו מאוד הוא לא הייה כמו
המוות הקודם למוות הזה הייה חוש הומור משהו שפייד לא שמע הרבה
זמן.

מר קלוץ הכניס מהר את גברת קלוץ לאוטו והתחיל לנסוע לבית חולים
לאחר מספר דקות הגיע מר קלוץ לבית חולים בכניסה לבית חולים כבר
עמדו אחות והמילד שחיכו לזוג גברת קלוץ נלקחה לקומה השניה
מחלקת יולדות שם התחיל הטיפול תדחפי יותר חזק כן עוד הפעם כן
ככה תנשמי גברת קלוץ תדחפי עוד פעם כן...

למוות לא נשאר הרבה זמן הוא לקח נשימה ארוכה ואמר לפייד שהוא
עוד יחזור פייד התחיל לבכות אפילו בתור אדם הוא לא בכה פייד
אמר למוות שהוא יחכה לו לנצח מוות הסתכל על פייד בפעם האחרונה
הושיט את ידו לפנים של פייד שניה לפני שהספיק לנקות את הדמעות
מעינים של פייד מוות נעלם מהספה רק הגלימה השחורה שלו נשארה
מונחת על הספה פייד התישב על השטיח האפור והסתכל על הגלימה
מספר דקות אחרי זה יופע המוות החדש על אותה ספה שחורה בקצה
החדר.

...אני יכול לראות את הראש שלו עוד דחיפה או שתים המשיך הרופא
לבסוף הצעקות נרגעו ברכותי יש לך בן בריא אני אקרא לו וינסנט
אמרה גברת קלוץ בקול שקט ועייף.

לבסוף מוות מונה בחזרה לתפקידו על ידי היקום אבל הפעם מוות דאג
לקרוא את החוזה שעליו חתם עם היקום לא כמו לפני אלף שנה כאשר
היקום דפק אותו בפעם הראשונה אך למרות זאת חיו של מוות לא קלים
היקום כבר ימצא דרך לדפוק אותו בפעם שניה אבל זה כבר סיפור
אחר.