יואל שמאי / שושנים |
לבנים וגדולים
רק רציתי לתת לך אותם וללכת
שושנים לך הבאתי
עדינים ורכים
להעלם כמו עלים בעונת השלכת
רק רציתי לחבק
להביט לך בעיניים
להרגיש שאני לא לבד בעולם
לא יכול להתאפק
דמעות מרות הגרתי
איך השתיקה מצליחה לנצח את הזמן
קשה לי, קשה לך
קשה לכולנו
כמו לב עקור גם לשושן קשה לחזור
ואני רק רוצה לחבק
לטבוע שוב באהבה
כמו ששושן רוצה
לחזור שוב אל האדמה
שושנים הם פרחים עצובים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|