לפני שנתיים, כשאף אחד עוד לא ידע מי זה שי גבסו ומי זו שירי
מיימון, נינט טייב התחילה איתי.

דודו בדיוק התחתן. אף אחד לא ממש הבין מה הוא מתחתן לנו פתאום,
הוא בסה"כ היה בן 22, הייתה לו חברה בדיוק חצי שנה והוא החליט
להתחתן. אני, דודו וגידי החלטנו לצאת לטיול אחרי הצבא, לטייל
בכל דרום אמריקה, אבל שבוע לפני שהשתחררתי הוא הודיע לנו שהוא
מתחתן, וחצי חודש אחרי זה דודו הביא לנו את ההזמנות באופן
אישי.

גידי התחיל לצעוק על דודו, אמר לו שהוא אידיוט ושבגללו אנחנו
נצטרך לבטל את הטיול. ניסינו לשכנע אותו לצאת בכל מקרה לטיול,
רק אני והוא, אבל הוא אמר שזה כבר לא יהיה אותו דבר. גידי קרא
לריקי, ארוסתו של דודו, בת זונה נצלנית, ודודו בתמורה העיף לו
אגרוף לפנים. בחיים שלי לא ראיתי כ"כ הרבה דם כמו שיצא לגידי
מהאף, הוא כמעט התעלף. דודו קרע לו את ההזמנה בפנים והודיע לו
חגיגית שההזמנה כבר לא תקפה לגביו. גידי, מצידו, הודיע לו שהוא
יכול לדחוף את ההזמנה לאן שהשמש לא זורחת, וככה זה נגמר, עשר
שנים שהיינו החברים הכי טובים, אני דודו וגידי.

גנבתי לאבא את החליפה שלו מהחתונות של החברים מהעבודה והלכתי
לבדי לחתונה. אני אומר לכם, ללכת לבד לחתונה זה מסריח, לא
מכירים אף אחד, אף אחד לא מדבר איתך ובעיקר מרגישים לבד.
חתונות עושות את זה לאנשים, כל הזוגות רק מרגישים יותר קרובים
וכל הבודדים רק מרגישים יותר בודדים.

חתונות בדר"כ הן זהות. לא הייתי בהרבה חתונות, אבל עד כמה שאני
יודע תמיד יש את המשפחה שמקבלת את כולם פנימה, את הדוד השיכור,
את הבורקס עם רוטב הפטריות ואת האשה שתמיד תעיר כמה שהבורקס
הזה משמין. בסוף החתונה החתן והכלה הולכים הביתה, בודקים כמה
כסף הם קיבלו, כמה מג'ימיקסים הם קיבלו וכמה הם יכולים להחזיר
ולקבל מסחטת מיץ של קנווד.

החתונה הזאת הייתה שונה. לא בכל החתונות מגיע בנאדם שיכור
לגמרי ומנסה לדפוק צרפתית לחתן. בהתרגשות רבה גידי עלה לבמה
והודיע קבל עם ועדה שהוא, גידי מזרחי, הומו ומאוהב בחתן.

אוקיי, לגבי ההומו היו לנו ההשערות שלנו, סה"כ גידי הוא הגבר
היחיד שאני מכיר שמתאים צבעים בין הגרביים שלו לחולצה. כל
האולם לא התרגש יותר מדי וכמה אנשים כבר תפסו אותו וגררו אותו
החוצה, אבל אני ודודו עצרנו אותם והתיישבנו שלושתנו ליד
פירמידת השמפניה הענקית.

אף אחד לא באמת ידע מה לומר, פשוט ישבנו שם ושתקנו. כמה רגעים
אח"כ הגיעה בחורה, פנים יפות, לבנות, עם שמלה זהובה, כמו שאני
אוהב, ושאלה אם בא לי לרקוד. אני, במחווה אצילית אידיוטית שלא
מתאימה לי בכלל, הודעתי לה בחגיגיות שאני לא יכול, כי אני
והחבר ההומו שלי נוסעים ביחד לדרום אמריקה עוד חודש ועכשיו
אנחנו באמצע רגע רגיש. היא הסתכלה על שלושתנו בצורה מוזרה,
בדרך שרוב האנשים מסתכלים על שלושה גברים יושבים צמודים יחד,
באמצע רגע רגיש, כמה דקות אחרי שאחד מהם הכריז בחגיגיות שהוא
הומו, והלכה. אנחנו נקרענו מצחוק, התחבקנו וחזרנו למסיבה.

חזרנו מהטיול בדיוק כשהתחיל כוכב נולד. אני וגידי ישבנו על
בירה "מכבי". הרי "יש מכבי יש חברים". פתאום אני רואה אותה,
שם, בטלויזיה, שרה מול כולם.

גידי גם זיהה אותה, הרי אין הסבר למה הוא החליט לפלוט
"goldstar" באותו רגע. משום מה זה נורא הצחיק אותי. זה הרגיע
את הרגשת הטמטום על זה שהתעלמתי לחלוטין מהכוכבת העולה החדשה
של ישראל.