ערפל אפל אופף את הרובע.
ערפל אפל אופף את המכלאה.
אורות כתומים מרצדים בראשי.
שוב אני חוזר אל חלק מעברי.
אווירת מסתורין אופפת אותי.
האוויר בלתי נראה.
ותמיד הוא היה כזה.
צופה בנו.
בועט בנו.
כל יום ללא רחם.
אורב לנו הפחד בקניונים.
אורב לנו בצידי-הדרכים.
ואנחנו משקשקים.
כמו שיקשוק רכב .
אנחנו מצפים שהאויב לא ינצל את הערפל.
ולא יחדור ויאנוס אותנו לקבל את תנאיו
שבלתי מקובלים עלינו.

                                                  27.03.04