|
יחסינו, לאחרונה, נעשו בעייתיים
אולי כי את רק בדמיון ואני מציאותי
את פנטסיה אפלטונית
התגלמות של יופי וחוכמה
מתובלת בהומור וחן אישיותי
אני מוצא בך נחמה
עברתי לפני שבוע ברחוב אל מול ביתך
ראיתי אור דלוק, לא יודע אם בחלונך
דמות עמומה הסיטה וילון
כיבתה את האור ונותרה זיכרון
ידך שקופה ולא קיימת, אך נעימה למגע
עינייך זוהרות ושיערך מריח משמפו
האם את רק אגדה?
סובבת במוחי כה וכה
יחסינו, לאחרונה, נעשו בעייתיים
אולי כי עוד לא התנשקנו מחוץ לחלומי |
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.