לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי להתוודות על אהבתי. יש האומרים
שהאהבה ממבט ראשון היא חזקה ומיוחדת עד מאד. מעניין אם יודעים
עד כמה חזקה ומיוחדת עד האהבה שנוצרה עוד לפני המבט הראשון. לא
עוד רמזים, שירים או ציטוטים, רק כמה מילים קטנות שינסו לשקף
רגשות גדולים, גם אם הן לא יגיעו לשמינית מן הדרך המובילה
לרגשות אלו.

"לילה רגיל, לא יום האהבה, לא ירח מלא. השעה כבר אחרי אחת, אני
מסתובב ללא מטרה בחוץ בין המדשאות של הבניינים, הכל כבר חשוך
ומלא ערפל. מסתכל סביב, הכל שקט רק כמה חתולים בודדים. זו הפעם
הראשונה שאני לא מצליח לחשוב על שום דבר. אני יושב על נדנדה
חורקת בגן שעשועים, אני עדיין לא מצליח לחשוב, אני מרגיש משהו.
אני אומר לעצמי את השם שלך... אני אומר את זה שוב, הפעם
בקול... העיניים מתחילות להזיל דמעות... אבל משהו מוזר בדמעות
האלו, משהו זר לי. הן לא מלוחות הן מתוקות. הן לא דמעות של
עצב, הן דמעות של אושר.

הלילה, הוא המיוחד ביותר שראיתי, יום של אהבה, האהבה. הירח
מעולם לא נראה לי יותר מלא מעכשיו, הכל מעולם לא נראה יותר
בהיר וצלול, הראש עדיין ריק, אך הלב מלא. הכל שקט ורק שיר
ומנגינה אצלי בלב, צמודים זה לזו, משלימים ביחד יצירה מקסימה.
אני מרגיש אותם".