[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מרגישה שאני נחנקת.
עוד דקה אני עומדת לבכות,
אני מנסה בכל הכוח לשחרר את הכל,
זה לא עוזר לי.
אני רוצה להשתגע. אני רוצה להשתגע כמו ביום ההוא, שאלה הראתה
לי שהיא חתכה את עצמה. אני רוצה לבכות.
ביום שראיתי את היד של אלה נעשיתי שקטה. באותו הרגע רק חשבתי
על איך לברוח, לא רציתי לראות את זה, לא הייתי מסוגלת להתמודד
עם זה. גם עכשיו אני לא. הייתי פחדנית, נשארתי לבד.
אני ואלה ישבנו על המדרגות, דיברנו על התאבדות, כמה שקשה, ואז
היא הרימה את השרוול.
הייתי בהלם, דמעות הציפו את העיניים שלי, רציתי לברוח, רציתי
לצרוח, רציתי להשתגע... וכמעט איבדתי את זה.

היה צלצול ורצתי לבית הספר, זה היה שיעור ספורט בבית הספר
שממול. הגעתי לשער ראשונה ודפקתי עליו עד שהשומר הגיע.
"רגע, רגע! מה הלחץ!"
לא היה לי זמן לענות.
רצתי מסביב לכל בית הספר לחפש משהו, מקום כלשהו.
בסוף נכנסתי ברווח בין שני ביתנים בחצר, נעצרתי.
נשענתי על הקירות, כל כך כעסתי.
התחלתי לתת להם מכות,
לבעוט בהם, לתת להם אגרופים, כל כך רציתי להבין למה הם סוגרים
עליי ככה. למה הם כל כך מכאיבים לי.
ואז ראיתי נקודה אדומה על הקיר.
עצרתי בהלם, העיניים שלי התרחבו, הפה שלי צנח, התחלתי לבכות.
כיסיתי את העיניים שלי עם הידיים, לא הייתי מסוגלת לראות את
זה. הצבע היה אדום כמו הטיפות שנטפו מאלה... בחרישות צנחתי מטה
ובכיתי, הרגשתי כאילו שנים לא בכיתי, וכל פעם שהרמתי את הראש
הנקודה האדומה הופיעה והתחלתי לבכות שוב. אחזתי את הראש עם
הידיים והתחלתי לצרוח "מספיק... תעזבו אותי... אני לא יכולה
יותר... בבקשה... די... הצילו..."
התקפלתי לכדור ולא הייתי מוכנה לשחרר. אחרי כמה דקות ניסיתי
להפסיק לרעוד וקמתי.
הכל קרס לי מול העיניים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בואי נזדיין.

-מתוך "100
משפטי פתיחה לא
מוצלחים בכלל".


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/5/04 23:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טלי בייבי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה