הוא היה גיבור. כשנכנס לתוך העולם ופקח את עיניו כבר אז הוא
הפך לגיבור - גיבור בשתיקתו,גיבור בצניעותו, גיבור במבטיו,
גיבור בעיניו. גיבור שנולד לתוך עולם של פחדנים, לתוך חיי
רחוב.
בתוך עולם של פשע, רשע ורדיפות בצע הוא עמד לבד,ללא מישהו
שיחזיק לו את היד. גבורתו החזיקה אותו בחיים, כשהוא חזק בנפשו
ומלא בתשוקה לחיים, בתקווה שאולי יש עוד מקום טוב בעולם שכזה.
הוא ידע בדיוק מה הוא שווה ,מה מגיע לו ומה הוא רוצה. הוא רצה
לחיות חיים ששרויים באהבה, בהגינות וכבוד וידע כי הוא עוד ישיג
זאת. גיבור.
ביום רגיל אחד הוא התעורר והחלטה שכבר רבצה במוחו כבר הרבה זמן
נהייתה סופית. הוא הלך לחפש את התהילה. הוא לא ידע איזה תהילה,
והוא לא היה בטוח מה לחפש ואיפה, אבל הוא הלך אחרי האינסטינקט
שלו, שגם בו הוא לא היה בטוח. גיבור.
אותו יום הוא עלה על אוטובוס, עם מעט כסף בכיסו והרבה תיקווה
בליבו ונסע רחוק. הוא עבר ממקום למקום ועבד בעבודות זוטרות.
הוא הרגיש שהוא לא מתקדם לשום מקום. כסף לנסיעה לא היה לו
הרבה, אז הוא חשב לעצמו "קצת יותר רחוק, אולי שם היא נמצאת"
והוא נסע יותר רחוק. גיבור.
בלילה, בעודו חוזר מיום קשה של מלצרות בבר מטונף, היא הייתה
שם. המסכנה ברחה. ברחה כמו סערה. היא נפלה עליו, והוא לא ידע
מה לעשות. היא נפלה אל תוך זרועותיו העייפות.הוא הסתכל אל תוך
עיניה המפוחדות, ובהן הוא מצא את מה שחיפש,את תהילתו.
הוא מצא את תהילתו בתוך נערה מפוחדת ופגועה. הוא רק ראה עד כמה
עיניה הגדולות תמימות. הוא רק רצה להגן עליה מפני העולם שהוא
ברח ממנו. גיבור,הגיבור שלה.
הוא היה הגיבור שלה. היא הייתה הגיבורה שלו. שניהם ביחד מול
העולם האכזרי הזה. שניהם,יד ביד, גיבורים.