יש אנשים שמוצאים שלווה במוות,
אבל לא אנה.
אנה מוצאת שלווה בכאב ובייסורים
בהענשה עצמית.
אנה אף פעם לא בוכה.
לאנה לא כואב.
אנה לא מתה, אבל היא גם לא חיה.
אנה הולכת ברחובות כל היום.
חולפת על פני הפרחים וישר אל החושך.
אנה תמיד שואלת אותי מה הטעם בכל זה,
מה הטעם לחיות.
אני אף פעם לא עונה.
אנה כל כך יפה.
אנה, היא לא אנה יותר.
היא משהו אחר.
פעם אנה הייתה שלי
פעם אנה שמרה עליי.
אנה היא מלאך בכנפיים לבנות.
אנה היא כמו אוויר לחיות.
את אנה כולם צריכים, ואנה, אנה צריכה את הסכין.
אנה פעם חתכה את עצמה, מאז היא לא הפסיקה.
אנה לא אמרה להתראות.
לא הספקתי לומר לה כמה אני אוהבת אותה.
אנה נעלמה כמו שיום אחד ידעתי שיקרה.
גם היא ידעה.
אנה תמיד אמרה שכשהיא תלך היא תקח את כל הייסורים ממני.
אני תמיד סירבתי.
מי רוצה להיות מאושר כשאין לך את אנה.
השער של אנה כבר לא חלק כמו משי, הוא לא שחור כמו הלילה.
העיניים של אנה כבר לא חומות כמו שקד.
הפה של אנה כבר לא אדום כמו ורד.
אנה השתנתה.
אבל אנה היא תמיד מלאך.
וביום בהיר אחד, אנה עוד תחזור.