-"היית מוכן למות בשבילי?", אני זורקת שאלה לחלל.
-"אני חושב שכן".
-"מה זאת אומרת? כן או לא?"
-"כן, הייתי מוכן למות בשבילך"
-"באמת?"
-"באמת באמת"
-"שקרן"
-"מה?! את יודעת שאני לא משקר. הייתי מוכן למות בשבילך"
-"אתה משקר. אבל זה בסדר... אני מבינה"
-"אבל אני לא משקר! תראי..."
אתה ניגש לארון הקטן, מחטט באחת המגירות - מחפש משהו.
מה הוא עושה?
מצאת את מה שחיפשת. שולף חתיכת פלסטיק כתומה, קטנה ודקה.
אתה מתיישב על הכיסא, ומתחיל לקפל את השרוול.
-"מה אתה עושה?"
-"אני אוכיח לך"
-"תוכיח לי מה? אל... אלוהים מה אתה עושה?!"
אתה לוחץ על הפלסטיק, ומגלה להב ארוך ודק. סכין יפנית.
מצמיד את סכין לשורש כף היד.
-"מה אתה עושה?! תפסיק עם זה!"
-"תגידי לי, ואני חותך את הוריד עכשיו"
-"בשם אלוהים, תפסיק עם זה..."
-"רק תגידי".
-"שגיא, די! אתה מפחיד אותי. תחזיר את הסכין הזאת למקום
עכשיו!"
-"תגידי..."
-"יא אללה אתך. די. די. תפסיק עם זה... בבקשה..."
הידיים מכסות לי את הפנים, והדמעות זורמות. אני על סף התמוטטות
עצבים.
למה הוא עושה את זה?!
שיפסיק.
די. אני לא יכולה יותר. די!
-"שגיא, די! תעיף את הסכין הזאת!"
אתה מביט אליי. תוקע בי את המבט הכחול שלך. מקפל את הסכין,
וזורק אותה לרצפה.
-"חשבתי שאת רוצה שאני אמות בשבילך"
-"לא. אני לא רוצה שתמות"
שתיקה ארוכה.
-"הייתי עושה את זה, את יודעת..."
-"שלא תעז לעשות יותר דבר כזה, שמעת? בחיים לא"
-"למה?"
-"כי ככה"
-"ככה זו לא תשובה"
-"כי אני פשוט לא רוצה שתמות, בסדר? אף - פעם... תבטיח לי שלא
תמות"
-"לעולם?"
-"לעולם. תבטיח לי שתחיה לעולמי - עולמים. בשבילי"
-"אני מבטיח. אני אחיה חיי - נצח. רק בשבילך"