ומבפנים, אנשים ממהרים ואין לי זמן לחשוב,
שוכבים מבולבלים ומקווים לטוב.
מצד אחד שלום, מצד שני יש קיר,
צלקת עמוקה שהעבר השאיר.
ולא, אני לא מפחדת
מחושך ובדידות.
ולא, אני לא מפחדת מכוח וחמדנות.
ואני לא מפחדת לשנות
את מה שאיש כבר לא מבין.
ובי בפנים,יש את הפחד התמידי להכשל,
את הרצון להאמין שאין מקום אחר,
וכל האור שבתוכי פתאום פורץ בשיר
צלקת ישנה שהעבר השאיר.
ולא, אני לא מפחדת
מחושך ובדידות.
ולא, אני לא מפחדת מכוח וחמדנות.
ואני לא מפחדת לשנות
את מה שאיש כבר לא מבין.
והשמחה שבי אובדת לי
והכאב רוצה לצאת,
כי אין מה להראות ויש מה להסתיר,
צלקת עמוקה שהעבר השאיר. |
