יש לנו חבורה, ואני מספר לכם את זה בסוד, כי מוט'קה, שהוא
המנהיג של החבורה שלנו, אמר שאסור לספר לאף אחד, אפילו לא לאמא
שלנו, שיש לנו חבורה, והכריח אותנו להישבע בדבר שאנחנו הכי
אוהבים, ככה שאני נשבעתי בחולצת ספיידרמן שאבא שלי הביא לי
מאמריקה שנה שעברה, ויגאל השמן נשבע בסירופ שוקולד, שבלעדיו
הוא לא יכול, ותמר עם הנמשים נשבעה בנמשים שלה, שמוט'קה תמיד
מלטף לפני שכולם באים להתכנסות הסודית מאחורי הבוטקה של המציל
בבריכה של הקיבוץ, וזוהרה היפה נשבעה באמא שלה, שנסעה לאנגליה
והשאירה אותה בקיבוץ עד שהיא תחזור ותיקח גם אותה איתה, ויוחנן
המגודל נשבע במכבי תל אביב בכדורסל, וכל יום שלישי בחמש כולנו
הולכים להפגש מאחורי הבוטקה של המציל בבריכה של הקיבוץ, ואמא
תמיד מכריחה אותי להביא איתי את דודו, כי בחמש בערב אמא עובדת
במזכירות של הקיבוץ, ואין מי שיהיה איתו. אז מוט'קה החליט
להשביע גם את דודו, אפילו שהוא רק בן עשר, וכשזוהרה היפה אמרה
שתוותר לו, ושהוא רק בן עשר, ושהוא לא יספר לאף אחד, ומוט'קה
אמר שחוק זה חוק, ושזה לא משנה בן כמה אתה, והתחיל עוד פעם עם
ההרצאות שלו משיעורי אזרחות על הזכות לשוויון, ושזו גם החובה
לשוויון, וזוהרה היפה כבר הפסיקה להקשיב, ורק אמרה שתשביע אותו
כבר, קיבינימאט, ומוט'קה התחיל לחייך ואמר שתשבע בדבר שהכי יקר
לך, וכולם התחילו לקפוץ ואמרו שזה לא פייר, כי כולם ידעו שדודו
הכי אוהב את כוורת, ושאם הוא יספר אז כוורת יתפרקו, שזה הדבר
הכי נורא שיכול לקרות, (חוץ משמחבלים יסתננו לנו לקיבוץ),
ומוט'קה אמר שאו שהוא ישבע, או שדודו יצטרך ללכת הבייתה, וכולם
שתקו, וליגאל השמן רעדו הידיים, ובסוף דודו שם את היד שלו על
הלב ואמר שהוא נשבע בלהקת כוורת שהוא לא יספר, ומוט'קה ליטף
לדודו את הראש ואמר שיופי, ושאתה מוזמן להצטרף, והתחיל את
הפגישה, אבל אף אחד לא אמר כלום.
אנחנו גם פותרים תעלומות, כמו הפעם שגנבו לאסנת את הסדינים
מהחבל, ואנחנו עשינו חקירות לשכנים של אסנת, וישנו מחוץ לבית
שלה, מאחורי השיח של התות, ותפסנו את יששכר, (שאז לא ידענו
שקוראים לו יששכר), על חם, וגם צילמנו תמונות במצלמה שאבא של
יוחנן הארוך קיבל כי הוא פתר נכונה את התשבץ של העיתון של שבת,
והמזכירות של הקיבוץ בדקה וגילתה שליששכר אין איפה לגור,
ואימצה אותו, ועכשיו יששכר הוא המציל בבריכה של הקיבוץ, ונורא
גאה במשרוקית שלו, ומסתובב איתה גם כשהוא כבר לא בבריכה. אז
שבוע שעבר, מוט'קה דיווח על מקרה הוונדליזם שבחדר האוכל, ותיאר
בפרטי פרטים איך מישהו לפנות כל בוקר זורק ביצה על הדלת של חדר
האוכל, והסביר לכולנו מה לקחת, ושאנחנו הולכים לישון מאחורי
עצי התמר הגבוהים שמול חדר האוכל, ומוט'קה אפילו הרשה לדודו
לבוא איתנו, ואיך שדודו שמח.
בלילה, אחרי שפרסנו את השקי שינה שלנו מאחורי עץ התמר, עשינו
תורנות שמירה, ואני יצאתי עם דודו. השמירה שלנו הייתה בין אחת
עשרה בלילה לאחת וחצי בלילה, ודודו נשבע שהוא ראה מישהו הולך
ליד החדר אוכל, אבל בסוף זה סתם היה הכלב של משפחת מוסינזון,
וזוהרה היפה כעסה שהעירו אותה סתם, ומוט'קה רק אמר לדודו שלא
נורא, ושלפחות היית עירני, וחזר לישון.
בבוקר כולנו קמנו מהרעשים של הצחוק של תמר עם הנמשים, אבל
עשינו כאילו לא ראינו את מוט'קה מלטף לתמר עם הנמשים את הנמשים
שלה, כשהוא בתוך השק שינה של תמר, ורק דודו צעק שתראו,
ושמוט'קה בתוך השק שינה של תמר, ומוט'קה הפסיק ללטף לתמר את
הנמשים, ושניהם התחילו להסמיק, ובלי שאפילו שמנו לב מוט'קה קפץ
מהשק שינה של תמר עם הנמשים ועמד והכריח את כולנו להשבע בדבר
הכי יקר שלנו שלא נספר על זה לאף אחד, וכולנו נשבענו מהר בלי
לחשוב יותר מדיי, אפילו דודו, ואז מוט'קה אסף את הדברים שלו
ורץ הביתה שלו, ולא משנה כמה פעמים תמר עם הנמשים קראה לו
לחזור, הוא לא חזר.
עכשיו מוט'קה כבר לא המנהיג, אז גם אין חבורה, ואין מי שיפתור
את התעלומות לקיבוץ, למרות שיש את התעלומה של מי גונב תפוחים
מהעץ של הילל הזקן, ועכשיו למוט'קה אסור ללטף לתמר את הנמשים
אחרת אח שלה יאיר יפוצץ 'תו במכות, 'תה שומע, יא פושטק, ואף
אחד לא יודע מי הלשין, אבל בעיתון היום בבוקר היה כתוב שכוורת
מתפרקת.