בניתי בנינים
כי רציתי לאהוב
הלכתי ככה, מאוהבת ברחוב
אבל עכשיו אני מרגישה
כי אט אט
גם הבניינים הכי גבוהים
יכולים להיסדק
יכולים להתחרט מלהיות כה יציבים

מה כבר רציתי?
עזר כנגדי.
כל כך הרבה שנים
אני פרח עצמאי
דואגת היטב לתחזוקתי
כל מה שרציתי זה מישהו חדש
שישקה אותי

וכשכבר הגיע
אז בניתי בנינים
אך לא חישבתי סיכונים אקראיים
כמו שיבחר במסלול התקדמות לאחור
כמו שיהיה צעיר ממני בעשור
כמו שבעצם עדיין אצטרך להיות פרח עצמאי
ואפילו להשקות אותו יותר מאותי

נותרתי שואלת שאלות
וכל כך לא רוצה לחשוב על התשובות
כי התשובות יכולות להותיר אותי שוב בשדה
והחממה נעימה לי, רק לעכשיו
בבקשה אל תיתן לי לנבול שוב פעם, מחדש