גילעד אברהם / מטענים |
מפרק מטענים בנפש ביום הזכרון
מקדיש את תשומת הלב לכל מנגנון
אין נצרה
יש שעון
זה רגש
זהירות נפיץ
מטען תמונת פניך
כבר מטושטש בזכרון
שתים עשרה שנה בשעון
ולא היינו חברי נפש
רק מכרים לרגע
מטען זוגתך המספידה
קינה אמיתית על שלא
פרקת מטען חיים בגופה
תשע שנים בשעון
ועודני שומע
חלום שלי שאינו מרפה בלילות
הפעלה חשמלית של הרגש
תשע שנים בשעון
מגיע כשמגיע
הולך כשהולך
ואני שזוכר את שמך התנכי
אני שמחייך את שמך ההולנדי
אני שמתבייש במטען שלי
אני שמחזיק בפיסת אבל
אני שנלעג בעיני עצמי
כמה זמן שנשאר עוד בשעון
עד שארגיש ששעונך לא פקע לחינם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|