אני יושבת כאן היום,
וכותבת לך זאת,
ובעיני דמעות רכות,
בגלל חיוך של מלאכים.

מדינה.
והיא, כבר גדולה בשנים,
אך גם בעת הדמדומים,
אין היא שוכחת,
חיוך של מלאכים.

והיא היום, כולה אדום תעטה.
אך בחדות כתער בדגל תתכסה.
כחול ולבן, צבע האומה, הנבחרת מכל העמים.
אך היא כלבה סוערת,
בגלל חיוך של מלאכים.

בגלל אלו, שבשדה נפלו,
ובידי ערלים חייהם ניטלו.
בגלל אלו עם הרובה ביד,
לובשי המדים הגאים.
בגלל חיוך של מלאכים...