|
15/03/2004
סולם בלי שלבים
נשען על קיר עשוי לבנים של
רוח.
ואור של גפרור מאיר עליהם לרגע
וכבה.
השמים שלי היו מעוננים
מעבר לאתמול ולמחר,
ואני,
כל כך אהבתי להדליק ערפל
בגפרור של קטיפה. |
|
|
מי שבא אלי
הביתה ולא מביא
לי מתנה, אני
חושב שהוא בעצם,
קצת בן זונה.
יהודה אטלס מספר
לנו בכיתה ג'
בפגישה בבית
ספר, על שיר
שבסוף החליט
לצנזר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.